חוסן ארגוני

איך בונים צוות מנצח? 
איך משמרים בארגון את העובדים הטובים?

איך הופכים עובד לאוהד?

 

 שאלות אלו מעסיקות את רבית הארגונים.

ההון האנושי הוא המשאב היקר ביותר בארגון

ולצערינו הרב, היום, לעובדים אין סנטימנטים…אם לא טוב להם…הם המחפשים מקום אחר.

 

מחקר "גאלופ" סקר 198,000 עובדים, העובדים ב – 8000 חטיבות עסקיות  ב 36 חברות.
החוקרים התמקדו בשאלה אחת:
האם במקום עבודתך יש לך הזדמנות לעשות את מה שאתה מצטיין בו בכל יום?

 

התוצאות היו מפתיעות ותוקפו בעשרות מחקרים נוספים:

בעולם כולו רק 20% מהעובדים מרגישים שחוזקותיהם באות לידי ביטוי בכל  יום.

 

נתון מוזר ומפתיע עוד יותר:

ככל שהעובד נמצא זמן רב יותר בארגון וככל שהוא מטפס גבוה בסולם המסורתי של  הקריירה, כך פוחתת ההרגשה שלו שניתן לו להפעיל את חוזקותיו.

 

בהמשך נעשתה השוואה בין מדד מיצוי החוזקות לבין הביצועים של העובדים  וכן בין מיצוי החוזקות לבין שימורם של עובדים טובים בתוך הארגון.

 

הנתונים חד משמעיים:

עובדים שיש להם הזדמנות לממש את החוזקות שלהם בעבודה הם עובדים טובים  יותר, נאמנים ומחויבים, כאלו שלא נוטשים את הארגון.

 

ארגונים שמשכילים לטפח תרבות ארגונית שמעצימה את העובדים נהנים  מפרודוקטיביות גבוהה, תפוקות משופרות, מינימום נטישה ומקסימום שימור עובדים.

 

 

מבדק החוסן הארגוני:

אם נשאל את העובדים שלך, מה היו עונים על השאלות הבאות:

 ענה על 8  השאלות כן או לא – מה העובדים שלך היו אומרים?

  1. האם אני יודע מה מצופה ממני בעבודה?2. האם יש לי את הכלים שיסייעו לי לעשות את עבודתי כראוי?

    3. האם יש לי ה-ז-ד-מ-נ-ו-ת לעשות דברים שבהם אני מצוין – יום יום?

    4. בשבוע האחרון, האם זכיתי לקבל הכרה +הוקרה על עבודתי שבוצעה כראוי?

    5. האם למנהל שלי אכפת ממני כאדם?

    6. האם יש מישהו בעבודה שמעודד את ההתפתחות המקצועית שלי?

    7. בעבודה – האם דעותיי נלקחות בחשבון?

    8. האם אני מרגיש שעבודתי תורמת לשליחות הארגונית?

 

 

מדד החוסן הארגוני הוא כלי עוצמתי ליצירת משמעות והגברת השייכות לארגון.

 בכל אימוני המנהלים שאני מעבירה,

אחד הנושאים הראשונים שחשוב לי להדגיש הוא העצמה
וטיפוח צוות מנצח.

 

המודעות לחוזקות שלך כמנהל ושל עובדיך מזניקה את התוצאות!!!

 מתוך הספר "עכשיו הפעל את חוזקותיך"  מרקוס בקינגהם

שיתוף ב:

קטגוריות

מאמרים וכתבות

ארכיונים
דילוג לתוכן