עקבות בחול – מאת קנט בראון 1984
לילה אחד חלם אדם
הוא חלם שהוא הולך על שפת הים,
מטייל עם אלוהיו מולו
בשמיים הבזיקו תמונות מתוך חייו
בכל תמונה שהבזיקה בשמים, הבחין בשני זוגות
עקבות רגליים שהיו בחול:
זוג אחד שלו, והשני של אלוהיו.
הביט האדם לאחור על העקבות בחול.
הוא הבחין כי פעמיים רבות יש רק זוג אחד של פסיעות לאורך הדרך.
הוא גם הבחין כי דווקא בתמונות
האומללות והעצובות של חייו נשנה הדבר.
פנה האדם לאלוהיו ושאל:
"אלוהים, אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך תלך איתי כל הדרך, אך הבנתי כי בתקופות הקשות ביותר של חיי יש עקבות של זוג רגליים אחד.
אינני מבין מדוע בתקופות הקשות ביותר צעדתי לבדי.
אינני מבין מדוע בזמנים שנזקקתי לך ביותר – עזבת אותי"!
ענה לו אלוהים:
"בני, אוהב אני אותך ולעולם לא אעזבך, באותן תקופות שבהן,
כה רב היה סבלך, כשאתה רואה זוג אחד של עקבות
לא היו אלה עקבותיך, היו אלה עקבותיי שלי כשנשאתי אותך על כפי".
סיפור חזק. כל מילה מיותרת.
גם בזמנים הקשים ביותר, זכרו שאתם לא לבד.
הדברים הקשים שאנו עוברים גם הם "שיעורים" ומהם ניתן ללמוד ולצמוח.
לא הכל בשליטתנו, אך אנו יכולים לבחור את הדרך התגובה שלנו לאירועים.
הפכו כל קושי להזדמנות, אם כבר נאלצנו לגעת בכאב, לפחות להפיק ממנו את הלמידה והלקחים.
שלכם באמונה ואהבה.
ואם אבדתם קצת את הדרך…ואתם רוצים למצוא אותה שוב…בשביל זה אני כאן עם אימון אישי להעצמה בצמתים של הכרעה.