לנהל את הפרעת הקשב – מתוך הספר "Delivered from Distraction"
ידע הוא כוח ! הבן את ה- ADHD שלך!!!
במהלך שני העשורים האחרונים הייתה פריצת דרך באבחון טיפול ומחקר לגבי ADHD והפרעת קשב וריכוז. ככל שמטפלים וחוקרים רוכשים ניסיון בעבודה עם מטופלי ADHD, מתברר שהשפעתה של ההפרעה על חיי היומיום היא משמעותית. היא לא רק מפריעה בלמידה ובהתנהגות בתקופת הילדות, אלא השפעה זו היא נוירו-התפתחותית, ומפריעה בתפקוד בכל תחומי החיים ולאורך כל תקופת החיים. מחקרים מראים כי הקשיים של ADHD עלולים להוביל לאי-תפקוד בתחומי חינוך, מקצוע, ומשפחה, וכן תורמת למגוון בעיות בריאותיות, חברתיות וכלכליות.
המחקר מצביע על כך ש 2% – 16% מהאוכלוסיה סובל מהפרעות קשב. ככל שמתפרסם מידע על ADHD יותר ויותר, מבוגרים והורים חוששים שהפרעה זו עשויה להסביר את הבעיות שהם וילדיהם חווים.
ADHD נוכחת לאורך כל החיים.
ADHD הינה הפרעה נורו-ביולוגית שמקורה במערכות הקשב במוח הקשורות לתפקודים מנהלתיים, כגון וויסות הקשב וריכוז, האימפולסיביות והתנועתיות. ADHD בד"כ נוכחת מלידה, אך סימפטומים יכולים להופיע בתקופות שונות בחיים, כאשר הבן אדם נדרש להתמודד עם ציפיות שאינו יכול לעמוד בהן. כתוצאה מכך, ADHD יכול להופיע בכל גיל בכל מסגרת.
למרות שהסימפטומים עשויים להפריע רק בגיל מאוחר, הם צריכים להיות נוכחים מתקופת הילדות. לכן, חיוני לערוך הערכה הכוללת את ההיסטוריה של הסימפטומים מגיל הרך. כאשר מדובר על אבחנת מבוגר, רצוי לראיין אנשים שהכירו אותו בילדותו, או לקבל ראיות מתעודות ביה"ס, דו"חות רפואיים או אבחונים שנערכו בעבר.
ADHD עלול להשפיע באופן שלילי על הישגים לימודיים, חברתיים וכלכליים ולפגוע בדימוי העצמי של האדם.
נהוג להגדיר את הלקות לפי 3 איפיונים עיקריים:
לקות בקשב- הלקות בקשב מתבטאת בחוסר יכולת להתרכז לאורך זמן במשימה משעממת, פאסיבית ומונוטונית.
אימפולסיביות -האימפולסיביות מתבטאת בתגובות ללא מחשבה תחילה.
והיפראקטיביות – ההיפראקטיביות מתבטאת בתזוזה וחוסר מנוחה מתמידים.
דרכים להתמודדות עם הפרעות קשב:
1. טיפול \ אימון התנהגותי קוגניטיבי (קוצ'ינג).
2. טיפול תרופתי.
3. שילוב של הטיפול התרופתי והאימון האישי לתרגול התנהגויות רצויות.
טיפול תרופתי ב ADHD
ריטלין – תרופה המביאה לאיזון מולקולרי במוח, בעלת ספיגה מהירה, השפעה קבועה ושחרור מלא מהגוף תוך 24 שעות. (אין השפעות לטווח הארוך).
השפעתה:
• שיפור בריכוז, ריסון האימפולסיביות והפחתת פעילות יתר.
• שיפור ביחסים הבין אישיים וההתנהגות.
• שיפור בתפקודי למידה וחשיבה.
ריטלין – עובדות כלליות:
• התרופה הנפוצה ביותר. (כבר 60 שנה ועדיין בעלייה)
• התרופה הבטוחה והיעילה ביותר (75% מגיבים היטב)
• השפעתה תוך 30 דקות, שיאה 90 דקות מאוחר יותר וסה”כ יעילותה 3-5 שעות.
• תגובה טובה יותר ככל שהיחס של ההורים והילד חיובי יותר.
• ככל שיש יותר קשיים נלווים לADHD, חרדה, וקשיים משפחתיים התגובה טובה פחות.
מיתוסים שגויים שנוצרו סביב ריטלין:
• התרופה מסוכנת /התרופה ממכרת
• התרופה פוגעת בגדילה
• התרופה גורמת לדיכאון
• התרופה פוגעת במוח
• התרופה לא מטפלת בבעיה, רק מסתירה אותה
• התרופה מיועדת רק לילדים קטנים
ריטלין – תופעות לוואי "מוכרות"
-
ירידה בתיאבון (לקחת בבוקר עם הארוחה)
-
כאבי בטן (חולף בד”כ לאחר מספר ימים)
-
קשיי הירדמות וסיוטי לילה (להימנע מטיפול אחה”צ)
-
שינויי מצב רוח, אי שקט ונטייה לדיכאון (בד”כ מינון יתר)
-
טיקים ותנועות סטריאוטיפיות (לנסות תרופה אחרת)
-
תופעת רתע (REBOUND) (לשנות מינון או עיתוי)
-
השפעה על הגדילה (זמנית ומועטה, אך יש להימדד ולהישקל ולא לקחת בסופי שבוע וחופשות)
ההתערבות תרופתית- מגבלות
• רק כ- 70%-80% מגיבים לו בחיוב. אין הוכחה לשיפור הנובע מטיפול תרופתי בלבד לאורך זמן.
• תגובה חיובית לתרופה עלולה לגרום להתייחסות אליה כמקור הטיפול העיקרי.
• טיפול תרופתי בלבד לא משפר את התפקוד העתידי. כדי להגיע לתוצאות יעילות לטווח ארוך יש לשלב בין הטיפול התרופתי לבין טיפול קוגנטיבי התנהגותי (אימון אישי).
המידע בעמוד זה מבוסס על הספר "Delivered from Distraction" ואינו מהווה תחליף לייעוץ והכוונה מקצועיים