שאלות אלו עולות כחלק מתהליכי שינוי, התייעלות והגברת הריווחיות בארגונים.
מנהלים ועובדים הסובלים מהפרעות קשב יכולים להוות חסם וגורם מעכב בצוות או להיפך – מקור של כוח, יוזמה והשראה.
בשבוע שעבר הוא הגיע אלי לפגישה של 1:1 אחרי ששמע אותי מדברת באחת ההרצאות על האתגרים בניהול למנהלים בעלי הפרעות קשב. הוא מנכ"ל מצליח בחברה מובילה – יצירתי, שאפתן וכריזמתי.
מבחינה כלכלית החברה משגשגת: עלייה בריווחיות, השקעוה בדיגיטציה מתקדמת, ובקרוב הנפקה לבורסה.
מבחינת ניהול ההון האנושי החברה לוקה בהפרעת קשב: חוסר סדר וארגון, תקשורת המייצרת קונפליקטים, קבלת החלטות אימפולסיבית, התנהלות של כיבוי שריפות, הכל חשוב ודחוף, הכל מהיר ונעשה ברגע האחרון – המון משאבים מבוזבזים.
אי אפשר לטמן את הראש החול, התנהלות של"בת יענה" כבר לא משרתת את טובת הארגון, היא פוגעת ומזיקה.
בספרו "מריטת עצבים" מתאר פרופ' האלוול אדוארד את הקשיים המרכזיים עימם מתמודדים ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעות קשב (ADHD).
להלן הסימפטומים המרכזיים:
קושי להפוך את הרעיונות הגאוניים שלהם לפעולות – אנשים עם הפרעות קשב חווים פער בין היכולות והכישרונות האדירים שלהם לבין המימוש שלהם הלכה למעשה. בגלל הקשיים, חלק גדול מהרעיונות לא מצליחים להבשיל לכדי הצלחות ממשיות.
תחושת תת-הישגיות – תחושה פנימית שהם היו יכולים להגיע לרמה יותר גבוהה אילו היו מצליחים "למצוא את המפתח".
קושי בהתארגנות. "הדברים הקטנים" לכאורה עשויים להצטבר ולהוות מכשולים עצומים. "בגלל המסמר הקטן" –פגישה מוחמצת, צ'ק שאבד, תאריך חתימה שנשכח.
דחיינות / בעיה בהתחלת משימות. אצל מבוגרים הסובלים מהפרעת קשב קיימת חרדה עצומה לגבי התחלת משימה בגלל חששותיהם שלא יבצעו אותה כהלכה, כך שהם דוחים אותה עוד ועוד, מה שכמובן רק נוסף לחרדה סביב אותה משימה.
ריבוי משימות בו-זמנית / קושי לסגור קצוות– בעוד משימה אחת נדחיית, מתחילים בשנייה. בסוף אותו יום, שבוע או שנה, משימות לאין ספור הוחלו בעוד שרק מעטות הגיעו לידי גמר.
בעיות כרוניות של הערכה עצמית – בעיות אלו הן תוצאה ישירה ואומללה של שנות תסכול, כישלון או אי הצלחה. גם אם אדם שסובל מהפרעת קשב השיג רבות, הוא חש בד"כ לקוי.
התבוננות עצמית בלתי מדויקת – אנשים הסובלים מהפרעת קשב אינם מצטיינים בהתבוננות עצמית. הם אינם מעריכים נכונה את הרושם שהם עושים על אחרים. בד"כ הם רואים עצמם כפחות מרשימים או עם פחות עצמה מאחרים
אימפולסיביות בדיבור ובפעולה – בדיבור- נטייה לומר מה שעולה על הדעת בלי תשומת לב לעיתוי ואם ההערה מתאימה לנסיבות. בפעולה- הוצאת כספים מהירה ובלתי מתוכננת, שינוי תכניות.
חיפוש תדיר אחר גירויים. – חיפוש תמידי אחר משהו חדש, משהו מעסיק, משהו בעולם החיצוני שיכול להתאים לסופה המשתוללת מבפנים.
אי יכולת לסבול שעמום – אנשים הסובלים מהפרעת קשב משתעממים לעיתים רחוקות ביותר. וזאת היות שבאלפית השנייה שהם חשים שעמום הם נכנסים לפעולה ומוצאים משהו חדש, הם מחליפים את הערוץ.
היסח דעת– "הסתלקות" בלתי רצונית באמצע עמוד או באמצע שיחה. לעיתים קרובות ביחד עם יכולת התמקדות יתר, דבר שמדגיש את העובדה שזה תסמין לא של חוסר קשב, אלא של חוסר עקביות בקשב.
חוסר סבלנות, סף תסכול נמוך.
מצבי רוח קיצוניים משתנים בעיקר כאשר מתנתקים מאדם או ממשימה. נטייה לדאוג בלי צורך, בלי סוף.
תחושת אי ביטחון- מבוגרים רבים הסובלים מהפרעת קשב חשים אי ביטחון כרוני, בלי קשר למצבם בחיים. הם לעיתים קרובות חשים כאילו עולמם עלול להיחרב עליהם.
חוסר מנוחה – בד"כ אין רואים אצל מבוגר את ההיפראקטיביות המלאה שאפשר לראות אצל ילד. במקום זאת יש סממנים של "אנרגיה עצבנית": צעידה הלוך ושוב, תיפוף באצבעות, שינוי מצב בעת ישיבה, עזיבת חדר או שולחן לעיתים קרובות.
נטייה להתנהגות מתמכרת – ההתמכרות יכולה להיות לחומר כגון אלכוהול או קוקאין או לפעילות כגון הימורים, קניות, אכילה או עבודה.
היסטוריה משפחתית של הפרעת קשב.
הפרעת קשב משליכה על יכולת ההתקדמות בקריירה, יכולת לנהל משימות ואנשים, לווסת רגשות ולהתמודד עם שינויים.
אותו מנהל ורבים אחרים בחרו להקדיש את זמנם לאימון מנהלים בו הם למדו ותרגלו שיטות , כלים ואסטרטגיות כיצד לבנות סדר יום שישרת אותם וימקסם את הפוטנציאל.
אם גם אתה מוצא את עצמך ברשימת הסימפטומים הנ"ל, לא כדאי לדחות את הטיפול.
יש כיום הרבה אפשרויות להקל על אנשים הסובלים מהפרעות קשב, להגביר את המודעות לקשיים ולייצר הזדמנויות לחיזוק היתרונות והמעלות של ADHD.
