מנהלי ביניים לא נשחקים רק מעומס.
הם נשחקים ממה שהם מחזיקים לבד.
מחסור בעובדים.
עוד משימות שנכנסות בלי שמשהו יורד.
ציפייה לתוצאות, בכל מצב.
ובמקביל:
עובדים עייפים, לא תמיד מחויבים.
מציאות לא יציבה.
והחלטות שצריך לקבל בלי מספיק מידע.
ובאמצע – מנהל.
בין הנהלה לצוות.
בין דרישות למציאות.
צריך להחזיק אנשים,
לתת תשובות,
להחליט,
ולהיראות בטוח – גם כשאין ודאות.
מה שקורה בפועל:
דוחים שיחות קשות.
מתלבטים יותר מדי.
או פועלים מהר מדי ומשלמים על זה אחר כך.
זו לא בעיה של אנשים.
זו בעיה של ניהול בלי שיטה.
כי ברגעים האלה,
אינטואיציה כבר לא מספיקה.
צריך לדעת לעצור,
לעשות סדר,
ולבחור דרך פעולה שאפשר לעמוד מאחוריה.
זה בדיוק המקום שבו אני עובדת עם מנהלים.
לוקחות סיטואציות אמיתיות,
מפרקות את הדילמה,
ובונות מהלך ברור – לפני שפועלים.
בלי סיסמאות.
עם כלים.
אם זה נשמע לך מוכר,נראה שאת או אתה כבר שם.
