הפרעות קשב אצל מבוגרים – נורות אדומות!
כמאמנת עסקית העובדת עם מנהלים וצוותים בארגונים ויזמים בעסקים קטנים , אני נפגשת מדי שבוע עם אנשים הסובלים מהפרעות קשב (HDHD), אך אינם מודעים לכך.
אותם אנשים מסתובבים בעולם בתחושת תסכול ותת הישגיות, הערכה עצמית נמוכה וחוסר מימוש הפוטנציאל האישי.
הם אנשים מוכשרים, אינטליגנטים ביותר, יצירתיים וחברותיים. הם "עשויים מהחומר הנכון" ויכלו להגיע לפסגה, לו רק למדו יותר איך לשלוט בהפרעת הקשב שלהם, לנהל אותה במקום להיות מנוהלים על ידיה.
אני פוגשת אותם בגילאי 40+ , לעיתים יש להם משפחה ועסק, אך הם מרגישים מתוסכלים, "שיכלו להשיג הרבה יותר", לו… לו רק התמידו ולא התייאשו, לו רק קראו את האותיות הקטנות ולא פספסו, לו רק שלטו יותר ברגשות ולא נעלבו, לו רק פעלו בשיקול דעת ולא חרצו גורלם בהחלטה אימפולסיבית….
עצוב…
אני מנסה לעזור להם לאחות את הקרעים, לתפור את החיים, להרכיב מחדש את הפאזל של חייהם.
לעיתים בשלב הזה הם כבר למודי סבל ותסכול מהאכזבות שחוו, מהכישלונות שנחלו, מהאנשים הקרובים להם ביותר אשר נפגעו מהם.
המון התחלות של מייזמים גדולים, קורסים שלא הושלמו, חשבונות עם אנשים ובעיקר ביקורת נוקבת והאשמה כבדה כלפי עצמם.
אני לא מאבחנת של הפרעות קשב, יש אנשי מקצוע אליהם אני מפנה את האנשים הטובים, הסובלים והבלתי ממומשים אותם אני פוגשת בעולם העסקי.
כבר כתבתי ואמשיך להתריע על תופעת הפרעת הקשב. היא הרסנית אם לא מאבחנים אותה ומטפלים בה. מאידך, היא יכולה להפוך ליתרון ומקפצה אם יודעים לשלוט בה ולנתב את הכישרונות בצורה הנכונה.
להלן המאפיינים הבולטים ביותר של הפרעת קשב אצל מבוגרים.
אם גם לכם יש 5 ומעלה מאותם תסמינים המוזכרים כאן, יתכן ואתם סובלים מהפרעת קשב.
פנו עוד היום לאבחון מקצועי והתאמת הטיפול.
ובמקביל קבלו תמיכה של מאמן עסקי כדי להתמודד עם הקשיים, להשיג את המטרות שלכם בחיים ולחיות חיים של מימוש והצלחה.
מאפיינים של הפרעות קשב (ADHD):
- · תחושת תת השגיות.
- · קשיים בהתארגנות היומיומית.
- · דחיינות , קושי בהתחלת משימות.
- · אתם משאירים הרבה "קצוות פתוחים", מתחילים משימה ולא מסיימים.
- · חיפוש תדיר אחר גירויים וריגושים.
- · היסח דעת וקושי בשמירה על מיקוד תשומת הלב ביחד עם יכול להתמקדות יתר מדי פעם.
- · קושי ללכת בתלם ולקבל נהלים.
- · אימפולסיביות, חוסר סבלנות וסף תסכול נמוך.
- · תחושת חוסר ביטחון,נטייה לדאוג בלי צורך, בלי סוף.
- · היפוכים במצבי הרוח, מצבי רוח משתנים בעיקר כאשר מתנתקים מאדם או ממשימה.
- · הערכה עצמית נמוכה.
- · היסטוריה משפחתית של הפרעות קשב.
מאפייני הפרעת קשב אצל מבוגרים מתוך הספר "מריטת עצבים" ד"ר אדוורד מ.האלוול וד"ר ג'ון רייטי. עמודים 97-102
תת השגיות, אי השגת מטרות, ללא קשר עם ההישגים הממשיים שלהם.
הם אנשים מוכשרים ביותר לפי הקריטריונים האובייקטיביים, אולם מרגישים שאינם ממצים את הפוטנציאל האישי שלהם ולא מצליחים לממש את מטרותיהם.
קשיים בהתארגנות היומיומית, יש נטייה לפספס את "הדברים הקטנים" לכאורה, שיוצרים בעקבותיהם מחסומים אדירים. בגלל "המסמר הקטן" – מייל שהלך לאיבוד, פגישה שהתפספסה, צ'ק שנעלם, חתימה על מסמך חשוב וכד'. כל אלו עשויים להיות בעיות קטנות שיוצרות אובדן והחמצה גדולה.
דחיינות או בעייה בהתחלת משימות – מבוגרים רבים הסובלים מהפרעת קשב נוטים לדחות התחלת משימה בשל החשש שלא תתבצע כיאות (פרפקציוניזם) ולכן הם דוחים אותה שוב ושוב.
התחלת משימות רבות בו-זמנית תוך השארת הרבה קצוות לא-סגורים- בעוד משימה אחת נדחיית, מתחילים בשנייה. בסוף אותו היום/ השבוע/ החודש אנשים הסובלים מהפרעות קשב מוצאים עצמם עם המון משימות פתוחות ועניינים לא סגורים, מה שמגביר את התסכול ותחושה של אובדן שליטה וחוסר מימוש.
חיפוש תדיר אחר גירויים– מבוגרים אלו מחפשים תמיד משהו חדש, מסעיר, מהפנט. הם נוטים להשתעמם בקלות מפעולות מונוטוניות , וברגע שחשים שעמום הם נכנסים לפעולה ומוצאים מייד משהו חדש, הם מחליפים את הערוץ.
היסח דעת וקושי בשמירה על מיקוד תשומת הלב – למבוגרים בעלי הפרעות קשב יש נטייה "להסתלק" או "לרחף" באמצע שיחה או קריאת דף, לעיתים קרובות במקביל יש להם יכולת להתמקדות יתר מדי פעם.
קשיים בהליכה בתלם ובקבלת נהלים – מבוגרים בעלי הפרעות קשב קיימים בכל ארגון ומהווים מטרד וקושי עבור המנהל.
הם ניחנים באינטליגנציה גבוהה, יצירתיות רבה, הם חברותיים ורגישים כלפי הזולת, אך יש להם קושי אמיתי ללכת בתלם ולקבל נהלים. מאחר והם נוטים להשתעמם בקלות, הם מחפשים דברים חדשים שילהיבו אותם.
אימפולסיביות, חוסר סבלנות וסף תסכול נמוך. אנשים הסובלים מהפרעות קשב נוטים להתנהג באימפולסיביות הן בדיבור, והן בפעולות כגון הוצאת כספים, קבלת החלטות (על לימודים, שינוי קריירה, פרידה מבני זוג). הם פועלים על פי הדחף ולא על פי הגיון ושיקול דעת.
תחושת חוסר ביטחון, נטייה לדאוג בלי צורך, בלי סוף. חוסר ביטחון ודאגת יתר ללא קשר למצבם בחיים.
היפוכים במצבי הרוח, מצבי רוח משתנים בעיקר כאשר מתנתקים מאדם או ממשימה– מבוגרים הסובלים מהפרעת קשב נוטים למצבי רוח משתנים ובלתי יציבים, בחלקם כתוצאה מכישלונות העבר ותחושות תסכול מצטברות
הערכה עצמית נמוכה – אנשים אלו ביקורתיים מאוד כלפי עצמם וכלפי הסביבה, בדרך כלל הם רואים את עצמם כפחות מרשימים או פחות בעלי עוצמה מאחרים.
היסטוריה משפחתית של הפרעות קשב. לעיתים קרובות ניתן למצוא אנשים אחרים במשפחה הסובלים מהפרעת קשב.
(מתוך הספר "מריטת עצבים" ד"ר אדוורד מ.האלוול וד"ר ג'ון רייטי. עמודים 97-102)
מה ניתן לעשות? איך מטפלים בהפרעת קשב?
1. אבחנה: הצעד הראשון בטיפול הוא האבחון. לעיתים קרובות זה מביא לתחושת הקלה כי האדם מרגיש שסוף סוף יש לזה שם.
גם אם אתם מבוגרים ומרגישים שאתם מצליחים לחיות בתוך מסגרת (יש לכם משפחה ועבודה) , אני ממליצה ללכת לאבחון.
כל המתאמנים שאני מלווה מדווחים על תחושת הקלה כאשר הם יודעים לתת שם לכל התסמינים והתופעות שמטרידים אותם כבר שנים.
2. לימוד: ככל שלומדים ומבינים יותר את המאפיינים של הפרעת הקשב, מצליחים לנהל אותה ולא לתת לה לנהל אותך!
הבנה יסודית באשר להפרעת קשב מאפשרת הבנה טובה יותר כיצד הפרעת הקשב מפריעה לחיים ומה ניתן לעשות לגבייה. זה מאפשר לכם לעשות את הצעד המכריע ולהסביר זאת לאחרים.
3. הבנייה: מבנה מתייחס לגבולות החיצוניים ולשליטה שאנשים הסובלים מהפרעת קשב כה זקוקים להם.
כלים חומריים ומעשיים כגון רשימות, תזכורות, שיטות תיוק פשוטות, יומנים לרישום פגישות, מטרות ותכנון יום-יומי. כל אלו עשויים לשפר את התפקות ואת תחושת השליטה ולהפחית את הבלגן הפנימי המאפיין את מי שחי בצל הפרעת קשב.
4. אימון : אדם הסובל מהפרעות קשב יתרם רבות ע"י מאמן, מישהו שיכול לעודד אותו, לתת לו הוראות ותזכורות ולסייע לו לשמור על כיוון ועמידה ביעדים.
5. טיפול תרופתי: קיימות מספר תרופות היכולות לתקן תסמינים רבים של הפרעת קשב. התרופות פועלות כמשקפיים ועוזרות לאדם להתמקד, להפחיד את תחושת הבלבול והחרדה, למנוע "רעשים" והסחות דעת.
התרופות פועלות ע"י תיקון חוסר האיזון הכימי במקשרים העיצביים הקיים בהפרעות קשב בחלקי המוח המווסתים קשב, שליטה בדחפים ומצבי הרוח.
בעוד שתרופות אינן מספקות תשובה מלאה, הן עשויות תת הקלה עצומה, ובמינון נכון הן בטוחות ביותר.
מתוך הספר "מריטת עצבים" ד"ר אדוורד מ.האלוול וד"ר ג'ון רייטי. עמודים 33-34