מודל אפרת – לוקחים שליטה על הבחירות בחיינו ולומדים לנהל כעסים

סיפור "גנב העוגיות"

לילה אחד, בשדה תעופה הומה אדם 
היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם.
בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח  
ובמעדנייה, קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח.
חפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה  
מצאה פינה והתיישבה והכרטיס בכיסה.
היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה 
כשבזוית עינה הבחינה , בגבר שהתיישב לידה ,
היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל, אבל,
בחוצפתו העיז המנוול ,
לשלוח יד אל שקית העוגיות שבינהם הייתה מונחת,
וכבתוך שלו הרשה לעצמו עוגיות לקחת . 
היא החלטה להתעלם מהחוצפה והגסות.
לא לעשות סקנדל, אולי תיפסק העזות .
וכך היא נשנשה, בעודה מביטה בשעון שעל הקיר 
וגנב העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר . 
על כל עוגיה שהוא לקח, היא גם לקחה אחת לפה 
 חושבת לעצמה, בטח הבוטה יבקש גם כוס קפה.
כשנשארה רק עוגיה אחת, היא תהתה מה יעשה עכשיו .
והוא ביד רועדת חיוך מבוייש על פניו,
 לקח את העוגיה האחרונה וחלק אותה לשניים ,
חצי הוא הציע לה בעוד החצי השני, כבר היה לו בין השיניים . 
בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגיה בידה 
חשבה לעצמה, הוא גם גנב וגם חצוף, אפילו לא אמר תודה . 
כשהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה, חשה הקלה,
אספה את חפציה ולעבר שער היציאה התנהלה .
בלי להסתכל אחורה על גנב העוגיות וגסותו המעצבנת,
הלכה במהירות, קדימה מתבוננת . 
היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה,
והחליטה לחזור אל הספר שאת ליבה שבה 

בעודה מפשפשת בתיק אחר הספר בידיה 
הייתה שם שקית עוגיות מלאה, מול עיניה.
המומה ומופתעת היא הבינה, איך לא,
העוגיות האחרות היו פשוט שלו
הוא חלק אותן עימה ולא אמר לה די,
ולדאבונה להתנצל כבר מאוחר מדי

בעצב היא הבינה שהגסות הייתה שלה,
היא הגנב , ואת העוגיות שלו בעצם היא אכלה .
(הכותב לא ידוע).

 

כמה פעמים בחיינו זה קרה לנו אישית?
שאנחנו לגמרי בטוחים שיודעים משהו בוודאות מלאה, ואז מגלים מאוחר יותר או מאוחר מדי כי מה שהאמנו בו, שחשבנו שהוא האמת הצרופה, בעצם איננו כך. ..
לא הכל בחיים הוא שחור או לבן, יש גוונים של אפור.  בהשאלה לסיפור, כדאי תמיד לשמור על לב פתוח ותמיד לשאול את עצמנו, אם אנחנו לא אוכלים את העוגיות של מישהו אחר.
כמה פעמים נעלבת מאדם אחר, הרגשת כעס עז כלפיו, היית מוכן לנתק את הקשר ולהתבצר בעמדה שלך- שאתה צודק והוא טועה – וכל זאת בדיעבד כי לא הבנת, כי לא ידעת, כי לא ראית את התמונה הרחבה.
הפתרון מתחיל (כמו שאמא שלי תמיד אמרה לי) תספרי עד 10…וקחי 3 נשימות עמוקות. 
 
הידברות  = תקשורת והיא הדרך לפתרון האירוע.
רק דרך תקשורת אנחנו יכולים לשים את המשקפיים של הזולת ולהבין ולראות את העולם שלו.  

מודל א.פ.ר.ת

כאן בא לעזרתנו מודל אפר"ת.
המודל בא ללמד אותנו דרכים חדשות לתגובה מיידית ומקדמת בסיטואציות שונות שאנו נתקלים בהן לא אחת.
מודל א.פ.ר.ת מדגיש את הזכות והצורך שלנו לבחור את הפרשנות הניתנת לאירוע מסוים.
האירוע הוא חיצוני , הפרשנות וההשלכות שלה הן תמיד באחריותנו.
במקום לכעוס ולהאשים מישהו אחר, יש לנו את האחריות והזכות לבחור את הפרשנות שתקדם את המטרות שלנו .
כשיש קונפליקט, רגע לפני הפיצוץ, נוריד את האגו וננסה להבין את הצד השני.
הרבה פעמים ברגע שמשוחחים מבררים את המחלוקות (כביכול), מסתבר כי ניתן בקלות רבה לגשר על הפערים.
על פי רוב אנשים מפרשים דברים באופן אוטומטי, מבלי להתעמק, הפרוש עלול להיות  שגוי, מה שמוביל לתגובות ולתוצאות בלתי רצויות.
      השימוש במודל א.פ.ר.ת מסייע לנו להיות אנשים שקולים, אחראיים ובכך להשיג את היעדים. 
      גדולתו של מודל א.פ.ר.ת בכוחו למנוע מלחמות מיותרות. 

 

למה קראנו לו "מודל א.פ.ר.ת ? 

אירוע –    גירוי חיצוני או פנימי, משהו אובייקטיבי שהתרחש ונוגע בנו.

פרשנות  – התרגום שלנו (סובייקטיבי)  לחוויה /לאירוע אליו נחשפנו.

(הפרשנות שונה מאדם לאדם ונובעת ממרכיבי אישיות שונים כגון: הביטחון העצמי, תחושת הערך, מצב הרוח ודרך החשיבה שלנו על העולם).

רגש  – הפרשנות של אדם לאירוע היא זו שמייצרת רגש מסוים, כגון עצב, תסכול, כעס, שמחה, גאווה, אהבה וכד'.

תגובה  – הרגש יביא בעקבותיו תגובה /פעולה מסוימת.  ברוב המקרים נגיב מהטייס האוטומטי, ללא מודעות.

השאיפה: הרחבת טווח ומרחב החשיבה והתגובה.
ככל שנתרגל את היכולת לייצר פרשנויות חילופיות נוכל לשלוט בכעסים ולהגיב טוב יותר.

רגע חושבים.  

  • מהם הגורמים שמשפיעים הכי הרבה על התגובות שלנו בסיטואציות בחיים?
  • האם יש רק דרך אחת לפתרון?  או האם יש אינסוף דרכים נוספות?
  • האם אנחנו נעולים, האם סיגלנו דפוסי תגובה מצומצמים?
  • כיצד ניתן לשלוט בתגובות שלנו לאירועים שאותם אנו עוברים?
  • האם ניתן ואיך להרחיב את מאגר התגובות שלנו לאירועים?

 

תרגול:

לאחר שלמדנו שניתן לפרש אירועים בצורות שונות, חשבו על מיקרה שקרה לכם בעבר,
איך הייתם מפרשים אותו היום?  איך הייתם נוהגים?
איך פעלתי?
איך נכון לפעול?
אירוע
פרשנות
רגש
תגובה
שיתוף ב:

קטגוריות

מאמרים וכתבות

ארכיונים
דילוג לתוכן