"תחייה את חייך כאילו אתה עומד למות מחר ולמד כל דבר כאילו אתה תחייה לנצח" מהטמה גנדי
נתתי לעצמי מתנה מיוחדת לשנת 2016 .
הצטרפתי לקבוצה גדולה ואיכותית שמוביל של אחד הקוצ'רים הבכירים בישראל.
קרוב ל-200 אנשים נכנסים לתהליך עוצמתי של שנה , כדי לקחת פסק זמן מהמרוץ של החיים , כדי להתעמת עם השאלות המשמעותיות והמכריעות. לאיזה כיוון לנווט את חייהם.
יש בקבוצה מנהלים בכירים מצמרת ההייטק, עורכי –דין, רופאים, מומחי נדל"ן, מנהלי שיווק, אנשי חינוך ועוד רבים, טובים ומעניינים אחרים.
לרבים מהם תארים מתקדמים, פרנסה בשפע ומשפחה יציבה ומאושרת.
המשותף לכולם כי בנקודת זמן זו של חייהם הם מרגישים שצריכים את הדבר הנוסף לעצמם: שינוי או צמיחה משמעותית של הקיים.
כמו באותה סדנה נפלאה שאני משתתפת בה (כן, אני מאמינה שכל אחד -גם מאמן – צריך מישהו אחר שיאמן אותו, ישאל את השאלות הנוקבות, ישקף דברים, יוציא אותך מאזור הנוחות ויחלץ תקיעויות)
כיועצת ארגונית אני נפגשת כל שבוע עם אנשים רבים שמרגישים תקועים. הם באמצע החיים וכבר עשו הרבה וראו הרבה, אבל מרגישים פער בין מה שבאמת רוצים לבין מה שיש כרגע.
בעצם רוב האנשים יודעים מה הם לא רוצים ולא בדיוק יודעים מה הם כן רוצים.
השבוע חזרתי ועיינתי בספר שקניתי לפני למעלה מעשר שנים, כשרק התחלתי להיות מאמנת אישית. ספר שנקרא "אימון אישי– לפרוץ דרך חדשה בחיים ובעסקים" שכתב אותו צביקה ברגמן.
חזרתי שוב לאחד התרגילים הבסיסיים שממנו מתחילים כמעט כל אימון ונזכרתי כמה אני אוהבת את התרגיל הדמיוני הזה, עברו לי בראש כל עשרות האנשים שאימנתי ועברו איתי את התהליך הזה והגיעו לתוצאות מרחיקות לכת ששינו להם את החיים.
אז החלטתי לצרף לכם כאן את התרגיל , כדי שכל אחד מכם יוכל לחשוב עם עצמו איפה הוא רוצה להיות בעוד 10, 20, 30 או 40 שנים.
עצום לרגע את עיניך ודמיין לעצמך את יום –הולדתך ה-85.
אתה מסתכל סביבך ורואה את כל המברכים שהגיעו לכבודך : בני משפחה, חברים, שכנים, מכרים, חברים לעבודה, חברים מהצבא, מנהלים ועובדים שלך.
כולם רוצים להוקיר אותך על מה שעשית ומי שהיית עבורם.
אתה מתרגש, דמעה קטנה מופיעה בזווית העין תוךותך כדי סיפור זה או אחר על מעלליך , אתה שוקע בזכרונות הרבים.
האורחים ממשיכים לדבר, אבל אתה לא שומע את דבריהם וצולל במחשבותיך אל העבר ומשחזר את חייך אחורה.
אתה מבין שאתה קרוב לסוף יותר מאשר להתחלה או אפילו לאמצע. למעשה, כבר לא תוכל לשנות כמעט דבר, אתה את שלך עשית… טוב או רע, אבל כבר עשית….
חשוב לרגע, אם עכשיו, בגיל 85, אתה מצטער על דברים שלא עשית?
האם הגשמת את כל מה שחלמת עליו ילדותך? בנעוריך? בבגרותך?
האם יצרת לעצמך מערכות יחסים טובות כפי שרצית? האם יש לך חברים טובים? אישה אוהבת? האם היית עם הילדים שלך ברגעים היפים והמרגשים שלהם?
האם הקמת את העסק עליו חלמת? האם נסעת לטיול הגדול בארצות רחוקות זה שתמיד פינטזת עליו?
האם אמרת להורים שלך, לבעלך ולילדים שלך מה שבאמת רצית לומר להם? האם למדת את מה שרצית? האם קנית לעצמך את המכונית או הבית שחלמת עליו כל השנים?
האם עשית ספורט? האם הקדשת זמן לעצמך? האם, האם , האם….
אם היית יכול היום לחזור אחורה, מה היית משנה?
האם היית מחבק יותר את הילדים שלך? האם היית צוחק יותר? האם היית פחות ביקורתי כלפי הסביבה ויותר סלחן? האם היית מעז יותר? האם היית מייחס פחות חשיבות למה שיגידו הבריות? האם היית מוותר על רכישת בית יקר מדי שקנית רק על מנת להוכיח שאתה יכול והיית חי קצת יותר ברווחה? האם היית מתייחס פחות לדעת הסובבים אותך ושומע קצת יותר לתחושות הבטן של עצמך? לרגשות שלך?
האם עכשיו בגיל 85, אתה אומר לעצמך…אילו רק ידעתי שככה זה יהיה…הייתי משנה המון…?
למעשה, כל רגע בחיינו הנוכחיים יכול להיות הרגע האחרון בחיינו.
השאלות האלו יכולות לשנות את חייך. אתה יכול לבחור כעת לקחת שליטה, לנווט את החיים שלך, לעצב אותם .
זאת איננה החזרה הגנרלית. הזמן שעובר לא חוזר.
הפעם, זה סופי, כי ביום ההולדת 85 שלך לא תוכל לחזור אחורה ולא תוכל לומר: "לא ידעתי".
אנשים רבים מחכים ומאמינים שרק אם וכאשר התקיימו תנאים מסויימים אז יוכלו לצאת לדרך ולהגשים את חלומותיהם.
תירוצים כגון: אחרי שאמצא את בת הזוג המתאימה, אחרי שיהיה לנו מספיק כסף, אחרי שנבנה את הבית, נסיים את התואר …אחרי…אחרי…אחרי…
הרשימה הזו היא אינסופית ותמיד יהיה משהו נוסף שעומד בדרכינו.