על הרצון להתחדש, להתרגש ולמצוא את הדבר הבא גם אחרי קריירה מצליחה
"אני מחפש את הדבר הנוסף. את הריגוש הנוסף. את המשהו הזה שייתן לי תוכן, משמעות ותשוקה".
אני פוגשת אנשים בכירים מאוד בתחומם. אנשים "מסודרים", שכבר עשו הרבה בחיים: תארים מתקדמים, קריירה, משרות בכירות, הצלחה, הכרה והערכה.
מבחוץ הם סיפור הצלחה.
אבל בפנים משהו חסר.
"אני יכול יותר. יש בי עוד משהו."
יש רצון להתחדש, לפרוץ גבולות, להטביע חותם. לעשות עוד משהו משמעותי שיביא לידי ביטוי את כל הידע, הניסיון והיכולות שנצברו לאורך השנים.
מהו "המשהו הנוסף"?
לא תמיד יודעים להגדיר אותו.
לפעמים זו עשייה חדשה.
לפעמים חלום שנדחק הצידה במשך שנים.
לפעמים רצון לקחת את כל הידע והניסיון למקום חדש.
ולפעמים זו פשוט תחושה פנימית חזקה: אני רוצה שוב להתרגש ממה שאני עושה.
לקום בבוקר עם התלהבות. להרגיש שאני מתפתח, יוצר, משפיע ומביא לידי ביטוי יכולות שעדיין לא קיבלו מספיק מקום.
הגיל הביולוגי הוא לא פקטור
דווקא אחרי שנים של עשייה יש לנו הרבה מה להביא: ידע, ניסיון, קשרים, יכולות והיכרות טובה יותר עם עצמנו.
ולכן בשלב מסוים השאלה כבר אינה רק "איך אני מתקדם בקריירה?"
עולה שאלה אחרת:
מה אני באמת רוצה לעשות עם כל מה שצברתי עד היום?
זו שאלה שאני פוגשת בתהליכי ליווי אישיים עם מנהלים, בעלי תפקידים בכירים ואנשים שנמצאים בצומת מקצועי או אישי.
אפשר לברר את אותו קול פנימי. להבין מה באמת מושך ומרגש אותנו, לבחון אפשרויות, לדייק כיוון ולהפוך מחשבה שמסתובבת בראש לעשייה ממשית.
לפעמים "המשהו הנוסף" כבר נמצא בתוכנו.
צריך לתת לו מקום, להגדיר אותו ולהתחיל לפעול.
אם גם אצלכם מסתובבת התחושה של "יש בי עוד משהו", מוזמנים לדבר איתי.
גילי ראובני
ייעוץ ארגוני | אימון אישי ועסקי | פיתוח מנהלים