ג'ושוע בל, מטובי הכנרים בעולם כיום,
רצה לבדוק משהו.
בסיוע הוושינגטון פוסט, התייצב בל, בתחנת
המטרו בוושינגטון הבירה, לבוש כנגו רחוב,
אך בלווית כינורו – בשווי 3.5 מיליון דולר,
וניגן במשך 45 דקות 6 יצירות גאוניות
ומסובכות של באך
התוצאות:
לפייה בסרטון על ג'ושוע בל לחץ על התמונה למטה
1100 איש חלפו על פניו.
27 איש "תרמו" לו כ – 32 דולר בערך, חלקם מבלי לעצור.
7 אנשים, לרבות ילד בן 3, נעצרו למספר דקות
ורק אישה אחת, שרחמיה נכמרו עליו, זיהתה אותו
1100 אנשים, שהיו צריכים לשלם עשרות ואפילו מאות
דולרים לראות את ג'ושוע בל מופיע בקונצרט, וגם זה
ממרחק משמעותי מהבמה ומבל עצמו!
אנשים שהיו משלמים מחיר גבוה רק כדי לראות אותו
מאחרי הקלעים, לשוחח איתו לרגע, או לקבל חתימה.
איך זה קורה?
איך קורה שבמקום הומה מאדם, לא מצליחים לזהות
את אחד הכנרים הטובים בעולם, מבצע יצירות
מהמשובחות והמסובכות שיש, על כלי נגינה
בשווי מיליוני דולרים?
איך המוני בני אדם לא מזהים "יהלום" נדיר
ויקר ערך שאפשר שלא ייתקלו בו פעם נוספת
לעולם בחייהם?
אנחנו "מופצצים" מדי יום מכל עבר באינפורמציה
וחווים עודף אינפורמציה מכפי יכולתנו לקלוט,
לעבד ולהבין אותה.
כולנו בתחושת עומס אינפורמציה אמיתית.
הדרך היחידה שנראית לנו אפשרית להתמודד
עם העומס הנ"ל היא להגן על עצמנו באמצעות
סינון מרבית המידע הזה, שנחשב "מיותר".
אין לנו ברירה אחרת.
תוך כדי סינון המידע, אנחנו גם מסננים גם מידע
בעל ערך רב ויקר מאוד.
ובדרך, מחמיצים הזדמנויות, ומאבדים את העיתוי
ומפספסים מידע שיכול להיות יקר מפלטינה …
כבר שבועיים שאני כותבת לך ומראה לך את ה"ממתק
של הקיץ" – הקטלוג ובתוכו מתנה יקרת ערך עבורך.
בגלל העומס היומי שלך, אולי סיננת אותי, לא
פתחת את הקטלוג, לא ראית את המתנה
ולא בדקת אותה.
אחר כך, שלחתי אותה גם בנפרד.
ושוב החמצת אותה.
אני ותיקה ומנוסה מאוד במקצועי ובמגעיי
עם בעלי עסקים וסוכני ביטוח.
ואם כתבתי לך שכדאי לך מאוד
לקרוא את המתנה שלי אליך –
אולי ישתלם לך מאוד לממש את ההמלצה שלי.
ואת המתנה הזו – אני מעניקה
לך חינם, ללא תשלום, רק כדי
שתמיד יהיה לך שטף מכירות קבוע,
גם אם רמת המכירות שלך משביעה
את רצונך.
אפשר להגיע אליה מכאן (דף לפני אחרון):
או ישירות, מכאן:
ליצירת שטף לקוחות קבוע לחץ על התמונה
