מה עוצר מנהלים טובים מלעשות את הצעד הבא בקריירה?

מציעים לך להתמודד על תפקיד בכיר יותר.

יש לך ניסיון. יש לך הישגים. אנשים סביבך מעריכים אותך.

אבל המחשבה הראשונה שעוברת לך בראש היא:
"אני לא בטוח שאני מספיק טוב לתפקיד הזה."

ואז מגיעים ההסברים: אין לי מספיק ניסיון. יש מועמדים טובים ממני. אולי אני עדיין לא מוכן.

במהלך השנים פגשתי לא מעט מנהלים מוכשרים שהחסם להתקדמות שלהם לא היה מקצועי. היו להם הידע, הניסיון והיכולות, אבל משהו אחר עצר אותם מלעשות את הצעד הבא.

החסמים שלא תמיד רואים

דימוי עצמי נמוך יכול לגרום לנו להמעיט בערך היכולות וההישגים שלנו.

פחד מכישלון גורם לעיתים להעדיף את המקום הבטוח על פני התמודדות עם אתגר חדש.

תחושת מחסור ממקדת אותנו במה שעוד אין לנו, במקום במה שכבר צברנו.

צורך באישור גורם לנו לתת משקל גדול מדי למה שאחרים יחשבו על ההחלטות שלנו.

פרפקציוניזם משכנע אותנו שאנחנו עדיין לא מוכנים ושצריך עוד ניסיון, עוד ידע, עוד זמן.

ופחד לתפוס מקום יכול לעצור אותנו דווקא ברגע שבו צריך לבקש, להשמיע עמדה, להתמודד על תפקיד או להוביל.

אומץ ניהולי מתחיל גם כאן

החסמים האלה אינם נשארים רק בראש. הם משפיעים על החלטות מאוד מעשיות בקריירה ובניהול: האם להתמודד על תפקיד, האם לבקש יותר אחריות, האם להשמיע עמדה, האם להוביל מהלך והאם לעשות את הצעד הבא.

אומץ ניהולי הוא גם היכולת לזהות מה באמת עוצר אותנו.

לכן, לפני שאתם אומרים לעצמכם "אני עוד לא שם", כדאי לעצור ולשאול:

האם זו הערכה מקצועית ומבוססת, או חסם פנימי שמשפיע כרגע על ההחלטה שלי?

לפעמים זו השאלה שממנה מתחיל הצעד הבא בקריירה.

אם אתם נמצאים בצומת ניהולי או מקצועי, שוקלים את התפקיד הבא או מרגישים שהגיע הזמן להתקדם אבל משהו עדיין עוצר אתכם, תהליך אישי וממוקד יכול לעזור לעשות סדר, לבחון את האפשרויות ולקבל החלטה.

גילי ראובני (M.A.)
ליווי אישי למנהלים בצמתי החלטה, התפתחות וקריירה