אני אוהבת נשים אמיצות!
לא חזרה גנרלית – אלה החיים עצמם
אתמול היא התקשרה אליי – בקול רועד, אבל גאה.
"התקבלתי לתפקיד החדש!"
והלב שלי התרחב.
אישה בכירה, מוערכת, שנים באותו ארגון שצמח איתה והיא איתו.
אבל בזמן האחרון – משהו נשחק.
הנהלה חדשה, ערכים חדשים שלא דיברו אליה.
תחרותיות במקום שותפות. תקשורת בוטה במקום אנושיות.
תחושת תקיעות במקום צמיחה.
היא לא חיכתה למכתב פיטורים.
היא גם לא נשארה במקום שלא רואה אותה.
היא בחרה. היא בחרה בעצמה.
עדכנה קורות חיים יצאה לראיונות לא התפשרה מצאה משרה דומה – בחברה אחרת תנאים טובים יותר ובעיקר – הערכה, הקשבה, תקווה חדשה
כך נראה אומץ.
כך נראית בחירה מודעת.
כך נראה אדם שלוקח את גורלו בידיים.
אני מאמינה –
אסור לנו להתגלגל בתוך החיים ולחכות שמשהו יקרה.
אלה לא חזרות.
זה המחזה המרכזית.
וכל אחד ואחת מאיתנו חייבים לשאול:
וכל אחד ואחת מאיתנו חייבים לשאול:
האם אני במקום שמכבד אותי?
האם אני מממש.ת את היכולות והחוזקות שלי?
האם אני חי.ה לפי הערכים שלי – או מתפשר.ת עליהם?
כשיש הלימה בין ערכים, חוזקות וסביבה – קורים דברים גדולים. וכשאין – זה סימן לשאול את עצמנו שאלות אמיצות.
אל תוותרו לעצמכם על עצמכם.
אני כאן כדי להזכיר לכם מי אתם יכולים להיות באמת.
שלכם,
באהבה ובאמונה,
גילי
